חופש המידע

חופש המידע

חוק חופש המידע תשנ"ח - 1998 אשר נכנס לתוקפו ב- 1999 קובע כי לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות החוק.

החוק קובע, בין השאר, מי רשאי לקבל מידע, אילו סוגי מידע מותר או ניתן למסור, וכן הנוהל להגשת הבקשה ואופן הטיפול בה. לפרטים נוספים ניתן לעיין בחוק ובתקנות (אגרות) חופש המידע לחץ כאן.

איזה מידע לא?

*  מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בבטחון הציבור או בבטחונו או בשלומו של אדם;

*   מידע בנושאים ששר הבטחון, מטעמים של שמירה על בטחון המדינה, קבע אותם בצו, באישור הועדה המשותפת;

*   מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין;

*   מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין.

*   מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה;

*   מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב;

*   מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות;

*   מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין;

*   מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית, שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור;

*   מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי; למעט מידע שהוא אחד מאלה –

(א)   מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה;

(ב)   תוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה, שלא ברשות היחיד;

*   מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית, שאי-גילויו היה תנאי למסירתו, או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע;

*   מידע על אודות שיטות עבודה ונהלים של רשות ציבורית העוסקת באכיפת החוק, או שיש לה סמכות חקירה או ביקורת או בירור תלונות על פי דין, אם גילויו עלול לגרום לאחד מאלה:

(א)   פגיעה בפעולות האכיפה או הביקורת או בירור התלונות של הרשות;

(ב)   פגיעה בהליכי חקירה או משפט או בזכותו של אדם למשפט הוגן;

(ג)    גילוי או מתן אפשרות לגלות את קיומו או זהותו של מקור מידע חסוי;

*   מידע הנוגע לעניני משמעת של עובד של רשות ציבורית, למעט מידע בדבר ההליכים הפומביים על פי החוק; לענין פסקה זו, "עובד" – לרבות חייל, שוטר, סוהר ונושא משרה ברשות הציבורית;

*  מידע שיש בגילויו פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר;

 

נוהל הגשת בקשה למידע ממועצה אזורית זבולון ואופן הטיפול בה:

  • בקשה לקבלת מידע יש להגיש בכתב לממונה חופש המידע במועצה על גבי הטופס הייעודי.
  • מתן המידע כרוך בתשלום אגרת בקשה.
  • ככל שהמידע המבוקש מצריך טיפול ו/או הפקה, ייגבו בנוסף לאגרת הבקשה גם אגרת טיפול ו/או אגרת הפקה.
  • המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות ואין הרשות חייבת לעבד את המידע לפי צרכיו של המבקש.
  • החלטה בבקשה תינתן לפונה בתוך 30 יום ממועד קבלת הבקשה במועצה על ידי הממונה.
  • הרשות תודיע למבקש בהקדם ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה, על החלטתה בבקשה. הרשות יכולה להאריך תקופה זו ב- 30 ימים, ובלבד שניתנה הודעה מנומקת על כך למבקש.
  • ראש הרשות רשאי להאריך תקופה זו, בהחלטה מנומקת, ב- 60 ימים נוספים.
  • החליטה הרשות לדחות את הבקשה, יימסרו לפונה נימוקי הדחייה בכתב.
  • הפונה זכאי לעתור כנגד החלטה של הרשות לדחות את בקשתו למידע, בפני בית המשפט המחוזי.

 

אגרות
תקנות חופש המידע (אגרות), תשנ"ט - 1999 מסדירות את תשלומי האגרות בגין הטיפול בבקשות לקבלת מידע.

סכומי האגרות (מעודכן לשנת 2016):

  • אגרת בקשת מידע - 20 ש"ח.
  • אגרת טיפול במידע - 30 ש"ח החל לכל שעה החל מהשעה הרביעית.
  • אגרת הפקת מידע - 0.2 ש"ח עבור כל דף צילום, או פלט מחשב, לתקליטור - 2.5 ש"ח.
  • אם המידע היה מוקלט, מוסרט, מצולם או מאוחסן על גבי מדיה דיגיטלית נתיקה – יישא המבקש בעלות ההפקה או ההעתקה הממשיות של המידע.
  •  סכום בסיס לקבלת התחייבות לשאת באגרות טיפול והפקה: 150 ₪

אפשרויות לתשלום אגרת בקשת מידע

  • יש לשלוח המחאה בסך 20 ₪ אשר תצורף לבקשה לקבלת המידע.
  • ניתן לשלם גם במשרדי המועצה אצל הקופאית. 

בקשות לקבלת מידע יש להפנות בכתב בצירוף הטופס הייעודי לעיל - לדוברת המועצה שיר פרסאי ברניב הממונה על חופש המידע

בדואר: מועצה אזורית זבולון, דואר כפר המכבי 3003000

בפקס 04-8183916  או במייל hofeshmaida@zvulun.co.il (בצירוף קבלה על הסדרת תשלום האגרה).