היסטוריה של מחלקת החינוך במא"ז זבולון
היסטוריה של מחלקת החינוך במא"ז זבולון

קשה להאמין, אך עד שנת 1970 לא עסקה המועצה האזורית זבולון כלל בחינוך. המועצה התמקדה עד אז בנושאי ניקוז, וציוד מכני לחקלאות ועבודות עפר.

 

ב- 1970 הופיעה הסנונית הצהובה הראשונה שבישרה נגיעה במעשה החינוכי, המיניבוס הצהוב הראשון להסעת מבוגרים לבית הספר למבוגרים שהוקם ביגור לסיוע לתושבים להשלים את בחינות הבגרות, ולאחר מכן גם עבור התלמידים שסיימו י"ב.  (אנוכי מאיר יפה, כותב שורות אלו כמנהל מחלקת החינוך כיום, זכיתי להיות מנוסעיו בין סיום י"ב לגיוס לצה"ל)

 

העיסוק בחינוך היה בתקופה זו באחריות הישובים והתנועות הקיבוציות. לכל חמשת הקיבוצים ושני המושבים שנכללו  אז בתחום המועצה היה מעמד של רשות חינוך יישובית, ומשאבי המדינה המתפתחת הועברו אליהם ישירות. לא עלה אז על הדעת שילדים מהקיבוץ המאוחד ילמדו עם ילדי איחוד הקבוצות והקיבוצים, ובוודאי שלא עם מי מילדי קיבוצי השומר הצעיר.

 

שינוי החל להתרחש לאחר צירופם  והקמתם של ישובים חדשים שלא היה להם מעמד של רשות חינוך: איבטין ב 1965, ונופית ב 1987.

לקח עוד מספר שנים להתחיל להבין במועצה שהחינוך הוא נושא רציני על סדר יומה של של המועצה.

משה נצר ראש המועצה, מינה את סגנו משה סנדר חבר קיבוץ יגור, שכיהן גם כגזבר המועצה להיות ראש מחלקת החינוך הראשון במועצה. בתקופה זו,  מצאה עצמה לראשונה המועצה כבעלות של בתי הספר היסודיים באיבטין ובנופית, ושל גני הילדים שם. החלו להתפתח אז גם קשרים יותר הדוקים של המועצה עם בתי הספר הקיבוציים, אך אלו המשיכו להתנהל כבעלות פרטית של הקיבוצים, והקשרים היו מינהלתיים ואדמיניסטרטיביים בלבד.

 

ב-1995 הוקם והצטרף הישוב הבדווי חוואלד למועצה, אך תלמידיו שובצו לבית הספר היסודי בכפר ראס עלי הסמוך שהיה אז מחוץ לתחום המועצה. התגבש והתמסד ההסדר שהמענה לחינוך התיכוני עבור המגזר הערבי יהיה מחוץ לתחום המועצה בשפרעם.

 

כל ההתנהלות עד לתקופה זאת, היוותה עדיין ביטוי למדיניות הפאסיבית, אולי אף בולמת מצד המועצה, שראתה בחינוך תחום מישני, ועסקה בכך רק כשמצאה עצמה מחוייבת לתת מענה לצרכים שזומנו לפיתחה מצד גורמים אחרים.

 

מפנה דרמטי חל במחצית השנייה של שנות ה-90. חברו להם יחדיו ארבעה תהליכים משולבים זה בזה:

 

1. התבססה והתמסדה מגמת המדינה להפעיל את מערכות החינוך באמצעות הרשויות המקומיות. 

 

2. המשבר העמוק והמתמשך שפקד את התנועה הקיבוצית נתן את אותותיו בהחלשות ניכרת במעמד ויכולת הפעולה של התנועות הקיבוציות והעתקת פונקציות רבות שמילאו למועצות האזוריות, ובראשן החינוך.

 

3. הכרה של משה נצר לקראת סיום כהונתו כראש המועצה בצורך למנות מנהל מחלקת חינוך מקצועי במשרה מלאה, מהלך שהביא לבחירה ומינוי של אריאלה וולק. מהלך זה קיבל דחיפה משמעותית ביותר עם החלפתו של שלמה חבר את משה נצר כראש המועצה. שלמה זיהה את החינוך כנושא שמתפתח ויתפוס את המקום המרכזי בסדר היום, והוא נתן לו בהתאם לכך את הבכורה בסדר העדיפות של מדיניותו.

 

4. בתקופה זו, התפתחה יוזמה מתוך בית ספר כרמל זבולון בהובלת מאיר יפה מנהל בית הספר, ודוד קציר המנהל האמיניסטרטיבי שלו, מהלך של העברת הבעלות על בית הספר מהקיבוצים למועצה, למרות שבית הספר היה בשיאו מבחינה חינוכית וכספית, והובילו מהלך של שינוי מתוך מצב של עוצמה ארגונית. הסיבה לכך הייתה זיהוי נכון של תהליכי השינוי בקיבוצים שרבים מהם נחלשו מאוד במשבר הכלכלי ונכנסו לתהליכי הפרטה, וההבנה שיש הכרח בבניית קמפוס חדש לבית הספר, ושהכרחי לממן אותו בכספי מדינה שקבלתם אפשרית רק אם תועבר הבעלות למועצה האזורית.

 

בשנת 2000 החל  הקמפוס החדש של כרמל זבולון לפעול בבעלות המועצה.  חל שינוי משמעותי בבית הספר כשעקב השינוי החליטו שניים מחמשת הקיבוצים שהיו חלק מהבעלות בגל הקודם, להצטרף לבתי הספר שבתחום הרשות שלהם. אלונים לעמק יזרעאל, ואפק למטה אשר. בהמשך החליטו מוסדות שער עמקים על עזיבת המוסד במזרע ועל הצטרפות לכרמל זבולון. בכך הושלם מהלך היסטורי של התארגנות הקיבוצים על בסיס השותפות האזורית ונטישת ההתארגנות על בסיס השייכות התנועתית.

 

מהלך זה הביא כצפוי להאצת תהליך דומה בית הספר היסודי גוש זבולון שהיה בבעלות שלושת קיבוצי גוש זבולון: רמת יוחנן, כפר המכבי ואושה. כשנתיים לאחר המהלך בבית הספר העל יסודי, הוא בוצע גם כאן. ויגור ושער העמקים, יחד עם כפר חסידים החילוניים וכפר ביאליק מופו לבית הספר החדש שהוקם בבעלות המועצה בשמו החדש ניצני זבולון. בית הספר פעל מספר שנים בקמפוס הישן, ובימים אלה, של תחילת שנת הלימודים תשע"ג עובר בית הספר ניצני זבולון למשכנו החדש היפה והמותאם לאתגרי החינוך בעתיד.

 

בשנת 2009 קיבלה המועצה את ההחלטה לצרף לתחומה את כפר ראס עלי. מהלך זה הניע שינוי מדיניות משמעותי ביותר במועצה בתחום מערכת החינוך במגזר הערבי במועצה והצבתו בחזית סידרי העדיפות של המועצה. התוצאה היא שידרוג מקיף של כל בתי הספר וגני הילדים של המגזר: השקעות ניכרות בבית הספר היסודי באיבטין, בניית 11 גני ילדים חדשים, הקמת קמפוס חדש ומודרני לבית הספר היסודי בראס עלי שבנייתו מתחילה בימים אלה, במקום  המתקן הבלתי ראוי ללימודים הקיים שם כיום, וגולת הכותרת, הקמת בית הספר העל-יסודי החדש עבור כל תלמידי המגזר הערבי במועצה המתוכנן לקום בקרוב ליד איבטין.

אריאלה וולק שנכנסה לתפקידה בשנת 1996 וסיימה אותו מקץ 16 שנה ב 2012, ניצחה בתקופה זאת על כל העשייה שתוארה כאן. אריאלה קידמה ופיתחה את מחלקת החינוך מאפס למערכת  מפותחת, מורכבת, מקצועית ומובילה ברמה הארצית, אריאלה זכתה במפעל חיים מרשים וחשוב, והמועצה האזורית ותושביה במערכת חינוך מעולה.

 

מחלקת החינוך ממשיכה כיום בתנופה בגיבוי וביחד עם ראש המועצה דוב ישורון להמשיך ולקדם את החינוך במועצה לאתגרים ופסגות חדשים.